לחמוטל היקרה !
ברצוני להודות לך על הסדנה הנהדרת " סיפור קצר" שזה עתה, לצערי, הסתיימה לה.
העשרת בידע שלך, ב"תרגילים" שגרמו לדמיון להיזרק למחוזות חדשים.
בהערותיך הנבונות והבונות.
בזכותך ובזכות החברים המשתתפים- המקסימים נוצרה אווירה נעימה
מפרגנת ויצירתית...
אישית אני מרגישה שבהחלט קיבלתי "כלים" לכתיבה. נקודות מבט חדשות
והעיקר, אני כותבת !
מקווה להמשך.
כל טוב.
מימי אילן, חידונאית ורכזת תרבות, תל אביב.
המלצה חמה על סדנא מופלאה:
הגעתי לחמוטל אחרי יותר משנתיים של "עצירות" בכתיבה, וזאת לאחר נסיון רב בסדנאות כתיבה, רובן של מנחים בעלי שם. חמוטל בהחלט שקולה להם. יש משהו באהבה, בנועם ובהכלה של חמוטל שעושה את כל ההבדל. וזו לא היתה רק תחושה שלי, אלא תחושת כל אחד ממשתתפי הסדנא. כל אחד הבריק בקולו המיוחד. תענוג. אז באמת תודה ענקית, ואם אתם מתלבטים, תפרגנו לעצמכם סדנא עם חמוטל. זה פשוט שווה הכל.
מוסיפה מה שכתבתי במפגש הסיום של הסדנא:
"לא רוצה לשמוע את המילה הזאת,היא לא עושה לי טוב בשום קונוטציה.
גם לא מאמינה בפרידות. בעיקר לא ממך וגם לא ממך. מאמינה שזה כנראה זמני, ומתישהו נפגש. זה קורה לי כל הזמן.
כל מיני אנשים מכל מיני עבודות. לא רוצה שייגמר. למשוך עוד קצת את הסדנא בפינה הקטנה הזאת בהדר יוסף, עם חמוטל המאירה וכל החבורה, שכמו משפחה בליל סדר, אתה כבר בחצי חיוך פנימי יודע לצפות את האינטונציה הספציפית, את האינפוף.
את המילה המיוחדת.
לא רוצה שייגמר שאנשים שנגעו בך בנפשם, ומקווה ש"ווייס וורסה", כבר לא יהיו חלק מהחיים שלך. ויום חמישי לא יהיה יום הסדנא ויהפוך לסתם יום חולין.
נפרדים בשביל להפגש שנית. אולי על מדפי הספרים, רצוי בתחום ספרות מקור. אולי בספריות, אולי בכלל בעיתון שבת או במוסף הספרים של הארץ. לך תדע".
ושוב תודה רבה,
מלי אולנובסקי, כותבת מתחילה.
ועמליה – גיבורת הסיפור הקצר "גבעתיים".
חמוטל לא תתן לשום דבר רע דריסת רגל בסדנא. היא תאפשר לכם להוציא את הטוב שבכם, זה ייראה כאילו היא מוצאת את החיוב בכל מה שתכתבו.
תחשבו שהיא עושה לכם הנחה,
תבקרו את עצמכם בחומרה,
תכתבו דברים טובים.
תודה,
עפר דון.