רונה אומרת שכדור הארץ מתחמם 
ואני האשה עם השקית 
רונה אומרת שהאדישות עוד תהרוג אותנו 
ואני האשה עם הסכין 
רונה אומרת שיש כאן מסכנים, מנוצלים 
כשאני סוגרת את חלון המכונית 
רונה אומרת שחצי מהעם רעב 
ואני האישה עם הפריכית 
רונה אומרת שהתרבות הלכה לעזאזל 
ואופס, אני האשה עם העט 
ומספרת כל הזמן הרבה דברים נוראיים 
אבל אני כבר לא שומעת באמת 

אם אין לחם - שיאכלו עוגות 
אם אין צדק - שיאכלו אותה 
אם אין כוח - בואו נוותר 
אם אין מים - בואו נשתכר 

רונה לא אוכלת שום דבר שיש לו אמא 
או אחים או שדודים דרגה שמינית 
רונה מסתכלת על כל התוויות בסופר 
כשאני עושה עיניים לבנים 
היא אומרת שבשדרות נהרגים ברחובות 
אני אומרת "אלימות זה לא יפה" 
רונה שוב אומרת שהכיבוש הזה משחית 
אני חושבת על בקלאווה וקפה 
רונה נוסעת בשבת להפגין על החומה 
ואני שוב משנה נושא שיחה 
רונה מתגאה בצלקות של כדורי הגומי 
ואני בסימני המתיחה 

אם אין לחם... 

וכמה את יפה, ככה את צודקת 
וכמה את צודקת, זה ככה מעייף 
ובחורה אחת קטנה לא יכולה לסחוב עליה 
את הצרות של העולם על הכתף 

אם אין לחם...

זה המקום להגיגים, שירים, סיפורים, תגובות, וכל מה שרוצות ורוצים. אני מבקשת מאוד לשמור על כבוד ועל טוב טעם.